Page 82 - ניהול שימור
P. 82
4.2היערכות להקמת מנגנון הניהול
הרשות המקומית היא מערכת מורכבת מבחינה ניהולית ,והיא עוסקת במגוון גדול מאוד של פעילויות
חיוניות -מעין "קונצרן רב-עסקי" (בן אליא .)2004 ,השימור הוא פעילות בעלת תועלות רבות לפיתוח
היישוב והכלכלה המקומית ,אך היא כרוכה בהשקעות רבות לטווח ארוך .כתוצאה מכך ,בכלכלה
המוניציפלית השימור נתפס כחלק מ"ההוצאות והעלויות הגבוהות" ,יותר מאשר כחלק מ"ההכנסה
והתועלות" .על רקע מצבן הכלכלי של רוב הרשויות המקומיות והקיצוץ המתמיד במשאבי המדינה
המועברים אליהן ,יישום השימור נמצא בתחרות רבה עם פעולות מידיות ועם שירותים שהרשות
המקומית מחויבת לספק לתושבים מכוח החוק.
בנוסף ,בתחום השימור פועלים גורמים ובעלי עניין רבים -במערכת ומחוצה לה -והרשות המקומית
אינה שולטת באופן מלא בתחום או בבעלי העניין .כתוצאה ממורכבות זו נוטות רוב הרשויות
המקומיות לא לבצע שינוים ארגוניים ,לא לקחת אחריות לקידום השימור (דוח מבקר המדינה)2005 ,
ולהמשיך ולעבוד במצב של "עסקים כרגיל" .קורן ( )2012טוען כי אפילו התוספת הרביעית לחוק
התכנון והבנייה (סעיף )8מאפשר להן להמשיך ולנקוט גישה זו .עם זאת ,משום חשיבותה של הרשות
המקומית ותפקידיה בתהליך השימור ובזימון התנאים למימושו ,אי-אפשר לקדם את תהליך השימור
בכלל ,ואת מנגנון ניהול השימור בפרט ,בלא שהרשות המקומית תהיה בו שותף אסטרטגי .לכן מן
הראוי לשנות את עמדת הרשות המקומית ולגרום לכך שתתמודד עם השימור ותקדם אותו .לאור
האמור לעיל ,תהליך ההיערכות להקמת גוף הניהול נעשה בשלושה שלבים:
שלב א .העלאת הרעיון של ניהול השימור על סדר יומה של הרשות המקומית וגיבוש הסכמות ראשוניות.
אפשר להעלות את הרעיון על סדר יומה של הנהגת הרשות המקומית לאחר סקר שממפה את
האתרים וחשיבותם או לפניו ,ביזמת סוכני שינוי או משוגעים לדבר שהם בדרך כלל גורמים
הנוקטים צעדים ממשיים כדי לקדם את השינוי .גורמים אלה יכולים להיות מתוך מנגנוני הרשות
המקומית ,כאלה הפועלים בממשק תכנוני ִאתה כגון ועדת תכנון מרחבית או ועדה מחוזית; מחוץ
למנגנוני הרשות המקומית ,כגון מועצה לשימור אתרי מורשת לישראל ,רשות העתיקות וכיו"ב ,או
גורמים בקהילה.
אם "סוכני השינוי" הם גורמים פנימיים ,מתוך הרשות המקומית ,ובעיקר כאלה המכהנים
בתפקידי סמכות ושליטה ,קידום הרעיון קל יותר .המיקוד שלהם הוא בעיקר בשינוי סדרי עדיפויות
אסטרטגיים בפעילויות הרשות המקומית (ראו פרק )3ובהזמנת בעלי העניין לפעילות משותפת.
במקרה זה הרשות המקומית צריכה ל"שווק" את הרעיון לבעלי העניין הנוספים ,לגייס תמיכה בו
וליצור הסכמות סביבו .אם "סוכני השינוי" והיזמה הם גורמים חיצוניים לרשות המקומית ,הם נדרשים
ל"שווק" לרשות המקומית את הצורך בקידום השימור ביישוב ובהקמת מנגנון לניהול השימור וליצור
הסכמות לקידום מנגנון זה.
מנגנון מערכתי לניהול השימור 81
הרשות המקומית היא מערכת מורכבת מבחינה ניהולית ,והיא עוסקת במגוון גדול מאוד של פעילויות
חיוניות -מעין "קונצרן רב-עסקי" (בן אליא .)2004 ,השימור הוא פעילות בעלת תועלות רבות לפיתוח
היישוב והכלכלה המקומית ,אך היא כרוכה בהשקעות רבות לטווח ארוך .כתוצאה מכך ,בכלכלה
המוניציפלית השימור נתפס כחלק מ"ההוצאות והעלויות הגבוהות" ,יותר מאשר כחלק מ"ההכנסה
והתועלות" .על רקע מצבן הכלכלי של רוב הרשויות המקומיות והקיצוץ המתמיד במשאבי המדינה
המועברים אליהן ,יישום השימור נמצא בתחרות רבה עם פעולות מידיות ועם שירותים שהרשות
המקומית מחויבת לספק לתושבים מכוח החוק.
בנוסף ,בתחום השימור פועלים גורמים ובעלי עניין רבים -במערכת ומחוצה לה -והרשות המקומית
אינה שולטת באופן מלא בתחום או בבעלי העניין .כתוצאה ממורכבות זו נוטות רוב הרשויות
המקומיות לא לבצע שינוים ארגוניים ,לא לקחת אחריות לקידום השימור (דוח מבקר המדינה)2005 ,
ולהמשיך ולעבוד במצב של "עסקים כרגיל" .קורן ( )2012טוען כי אפילו התוספת הרביעית לחוק
התכנון והבנייה (סעיף )8מאפשר להן להמשיך ולנקוט גישה זו .עם זאת ,משום חשיבותה של הרשות
המקומית ותפקידיה בתהליך השימור ובזימון התנאים למימושו ,אי-אפשר לקדם את תהליך השימור
בכלל ,ואת מנגנון ניהול השימור בפרט ,בלא שהרשות המקומית תהיה בו שותף אסטרטגי .לכן מן
הראוי לשנות את עמדת הרשות המקומית ולגרום לכך שתתמודד עם השימור ותקדם אותו .לאור
האמור לעיל ,תהליך ההיערכות להקמת גוף הניהול נעשה בשלושה שלבים:
שלב א .העלאת הרעיון של ניהול השימור על סדר יומה של הרשות המקומית וגיבוש הסכמות ראשוניות.
אפשר להעלות את הרעיון על סדר יומה של הנהגת הרשות המקומית לאחר סקר שממפה את
האתרים וחשיבותם או לפניו ,ביזמת סוכני שינוי או משוגעים לדבר שהם בדרך כלל גורמים
הנוקטים צעדים ממשיים כדי לקדם את השינוי .גורמים אלה יכולים להיות מתוך מנגנוני הרשות
המקומית ,כאלה הפועלים בממשק תכנוני ִאתה כגון ועדת תכנון מרחבית או ועדה מחוזית; מחוץ
למנגנוני הרשות המקומית ,כגון מועצה לשימור אתרי מורשת לישראל ,רשות העתיקות וכיו"ב ,או
גורמים בקהילה.
אם "סוכני השינוי" הם גורמים פנימיים ,מתוך הרשות המקומית ,ובעיקר כאלה המכהנים
בתפקידי סמכות ושליטה ,קידום הרעיון קל יותר .המיקוד שלהם הוא בעיקר בשינוי סדרי עדיפויות
אסטרטגיים בפעילויות הרשות המקומית (ראו פרק )3ובהזמנת בעלי העניין לפעילות משותפת.
במקרה זה הרשות המקומית צריכה ל"שווק" את הרעיון לבעלי העניין הנוספים ,לגייס תמיכה בו
וליצור הסכמות סביבו .אם "סוכני השינוי" והיזמה הם גורמים חיצוניים לרשות המקומית ,הם נדרשים
ל"שווק" לרשות המקומית את הצורך בקידום השימור ביישוב ובהקמת מנגנון לניהול השימור וליצור
הסכמות לקידום מנגנון זה.
מנגנון מערכתי לניהול השימור 81
