Page 83 - ניהול שימור

‫שלב ב‪ .‬בדיקת היתכנות והכנה להקמת מנגנון הניהול‬
‫הצבת הרשות המקומית בחזית האחריות לשימור מחייבת אותה להתארגן לניהול המרחב הפיזי של‬
‫השימור ומרחב החיים של התושבים‪ ,‬בין שבשיתוף בעלי העניין האחרים בשימור ובין שלאו‪ .‬מאחר‬
‫שתרחיש שאין בו שותפות של בעלי העניין הוא מצב לא רצוי‪ ,‬תהליך בדיקת ההיתכנות וניתוח המצב‬
‫הקיים ייעשה בתהליך הידברות דינמי עם המנהיגות‪ ,‬עם נבחרי הציבור‪ ,‬עם אנשי המקצוע ברשות‬
‫המקונית ובקרב כל בעלי העניין‪ .‬הידברות זו יוצרת לעתים התנגדויות‪ ,‬על רקע תחושה של ערעור‬
‫על מוקדי הסמכות הקיימים‪ ,‬והתבצרות מאחורי קווי מדיניות או דפוסי פעולה קיימים‪ ,‬גם אם אלה‬

‫לא הוכיחו את עצמם‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬התהליך טומן בחובו גם אפשרות לזיהוי האינטרסים של בעלי העניין ולשקלול שלהם‪,‬‬
‫לבחינת שיקול הדעת ותפיסת העולם שלהם ולגיבוש הסכמות ראשוניות סביב רעיון קידומם של‬
‫השימור ושל מנגנון הניהול‪ .‬בדיקת היתכנות גם תמפה את הנתונים והמידע שיאפשרו זיהוי נושאים‬
‫והזדמנויות לעבודה משותפת וחסמים שיקשו עליה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבדיקה תתייחס לשלושה ממדים‬

‫ממד‬
‫פוליטי‪:‬‬
‫מקבלי החלטות ביישוב‬
‫בעלי העוצמה והכוח‬
‫גבולות הסמכות והאחריות‬

‫ממד‬ ‫ממד‬
‫מעשי‪:‬‬ ‫ערכי‪-‬תרבותי‪:‬‬
‫תחומי העשייה‬
‫גישות הפעולה‬ ‫הערכים הסמויים‬
‫תקצוב ומימון‬ ‫של בעלי העניין‬
‫(האישיים‪ ,‬המקומיים‬

‫והארגוניים)‬

‫ביסוס הסכמות בהסכם ניהול‬
‫והקמת מנגנון הניהול‬

‫תרשים ‪ 5‬ממדי יחסי הגומלין בין שותפים למנגנון הניהול ומשמעויות מעשיות‬

‫‪ 82‬ניהול מערכתי של השימור‬