Page 111 - ניהול שימור
P. 111
את ביצוע ההחלטות והפעילויות הנוגעות לשטחים שמחוץ לאתר ,שמצויים בתחום ההשפעה של
הרשות המקומית.
תסקיר השפעה סביבתי מהווה גם בסיס עקרוני לניהול הפנימי של האתר ולשימורו מהשפעות
חיצוניות .בד בבד אפשר לראות בו מנוף לפיתוח מקומי ובסיס לכל בעלי העניין -כולל הרשות
המקומית והקהילה (ראו הרחבה בפרק 5סעיפים 5.1ו )5.8-להפוך לשותפים בשימור האתר לאורך
זמן .המסמך יכול להוות בסיס להליך שמטרתו לשפר את איכותן של החלטות מדיניות ציבורית.
לשם כך יש להטמיע את אסטרטגיות הפעולה ,את הדרכים הפרקטיות ואת התכניות שהומלצו לא
רק בתכנית הממשק של האתר ,אלא גם בתכניות הפעולה של הרשות המקומית .כאשר מטמיעים את
תוצרי התסקיר גם בתכניות פעולה כלל-יישוביות משלימים את תכנית הממשק הפנימית של האתר,
ומבססים את ההשפעות ההדדיות בין האתר לשימור לבין הסביבה האורבנית.
הטמעה בתכניות פעולה מקושרות תקציב של הרשות המקומית יכולה להפוך את תסקיר ההשפעה
הסביבתי מהליך חד-פעמי ,המתבצע במסגרת תכנון ואישור של תכנית סטטוטורית ,להליך רגולטיבי
מתמשך של פיתוח ופיקוח ,תוך ביצוע התאמות והערכות מחודשות בהתאם לשינויים בשטח.
זאת מכיוון שבתהליך הטמעתן בתכניות הפעולה התובנות שבתסקיר מתחברות לדיוני מדיניות
המתחדשים מעת לעת בהשתתפות בעלי עניין רבים .עם זאת ,קרסין ( )2009טוענת שכדי שהליך
רגולטיבי מתמשך יבוסס על הערכות מסודרות נדרשים מדדים שייתנו ביטוי למרכיבים הפיזיים של
הסביבה ולמדדים הכלכליים והחברתיים .מדדים אלו צריכים להתגבש על בסיס הנדבך של תכנית
אסטרטגית יישובית ,משום שבהיעדר מדיניות אורבנית כוללת אין משמעות לאינדיקטורים שייקבעו.
כחלק מהמדדים ותת-המדדים הקשורים לשימור המורשת הבנויה מציעים ברנדייס ושלם ()2005
לבחון את המדדים הללו :מידת השימור והתקופות ההיסטוריות הבאות לידי ביטוי באתר ובמרקם
היישובי כולו; שימור המורשת הבנויה והשמשתה על ידי גורמים ציבוריים ופרטיים בהשוואה להיקף
הפיתוח החדש; מידת השילוב בין הבנייה החדשה לישנה; תחזוקה ושיפורים שמבצעים גופים פרטיים
וציבוריים; הביטוי שניתן ל"רוח המקום" ועוד.
5.3.2תסקיר השפעה חברתית-כלכלית
שלא כמו תסקיר השפעה על הסביבה ,לתסקיר השפעה חברתית-כלכלית אין מעמד סטטוטורי.
הכנתו היא המלצה בלבד ,ונתונה לשיקול דעתן ולרצונן הטוב של הרשויות .אף שקשה לחייב גורמים
מתכננים להכינו או להטמיעו בהוראות של תכניות סטטוטוריות ,כדאי להכינו ,אולי אף כחלק
מהנחיות להשלמת הנתונים של תסקיר השפעה על הסביבה ,לפני ההמלצות על חלופות התכנון.
זאת מאחר שהוא מאפשר לאזן בין מכלול ההשפעות הסביבתיות ,הכלכליות ,החברתיות והקהילתיות.
כדי להעריך את השפעותיו של תהליך השימור על הקהילה יש להתייחס לסוגיות חברתיות-
כלכליות שונות ,לאורח חייהן של קהילות במרחב ,לאיכות החיים ולהשפעות הכלכליות של שימור
110ניהול מערכתי של השימור
הרשות המקומית.
תסקיר השפעה סביבתי מהווה גם בסיס עקרוני לניהול הפנימי של האתר ולשימורו מהשפעות
חיצוניות .בד בבד אפשר לראות בו מנוף לפיתוח מקומי ובסיס לכל בעלי העניין -כולל הרשות
המקומית והקהילה (ראו הרחבה בפרק 5סעיפים 5.1ו )5.8-להפוך לשותפים בשימור האתר לאורך
זמן .המסמך יכול להוות בסיס להליך שמטרתו לשפר את איכותן של החלטות מדיניות ציבורית.
לשם כך יש להטמיע את אסטרטגיות הפעולה ,את הדרכים הפרקטיות ואת התכניות שהומלצו לא
רק בתכנית הממשק של האתר ,אלא גם בתכניות הפעולה של הרשות המקומית .כאשר מטמיעים את
תוצרי התסקיר גם בתכניות פעולה כלל-יישוביות משלימים את תכנית הממשק הפנימית של האתר,
ומבססים את ההשפעות ההדדיות בין האתר לשימור לבין הסביבה האורבנית.
הטמעה בתכניות פעולה מקושרות תקציב של הרשות המקומית יכולה להפוך את תסקיר ההשפעה
הסביבתי מהליך חד-פעמי ,המתבצע במסגרת תכנון ואישור של תכנית סטטוטורית ,להליך רגולטיבי
מתמשך של פיתוח ופיקוח ,תוך ביצוע התאמות והערכות מחודשות בהתאם לשינויים בשטח.
זאת מכיוון שבתהליך הטמעתן בתכניות הפעולה התובנות שבתסקיר מתחברות לדיוני מדיניות
המתחדשים מעת לעת בהשתתפות בעלי עניין רבים .עם זאת ,קרסין ( )2009טוענת שכדי שהליך
רגולטיבי מתמשך יבוסס על הערכות מסודרות נדרשים מדדים שייתנו ביטוי למרכיבים הפיזיים של
הסביבה ולמדדים הכלכליים והחברתיים .מדדים אלו צריכים להתגבש על בסיס הנדבך של תכנית
אסטרטגית יישובית ,משום שבהיעדר מדיניות אורבנית כוללת אין משמעות לאינדיקטורים שייקבעו.
כחלק מהמדדים ותת-המדדים הקשורים לשימור המורשת הבנויה מציעים ברנדייס ושלם ()2005
לבחון את המדדים הללו :מידת השימור והתקופות ההיסטוריות הבאות לידי ביטוי באתר ובמרקם
היישובי כולו; שימור המורשת הבנויה והשמשתה על ידי גורמים ציבוריים ופרטיים בהשוואה להיקף
הפיתוח החדש; מידת השילוב בין הבנייה החדשה לישנה; תחזוקה ושיפורים שמבצעים גופים פרטיים
וציבוריים; הביטוי שניתן ל"רוח המקום" ועוד.
5.3.2תסקיר השפעה חברתית-כלכלית
שלא כמו תסקיר השפעה על הסביבה ,לתסקיר השפעה חברתית-כלכלית אין מעמד סטטוטורי.
הכנתו היא המלצה בלבד ,ונתונה לשיקול דעתן ולרצונן הטוב של הרשויות .אף שקשה לחייב גורמים
מתכננים להכינו או להטמיעו בהוראות של תכניות סטטוטוריות ,כדאי להכינו ,אולי אף כחלק
מהנחיות להשלמת הנתונים של תסקיר השפעה על הסביבה ,לפני ההמלצות על חלופות התכנון.
זאת מאחר שהוא מאפשר לאזן בין מכלול ההשפעות הסביבתיות ,הכלכליות ,החברתיות והקהילתיות.
כדי להעריך את השפעותיו של תהליך השימור על הקהילה יש להתייחס לסוגיות חברתיות-
כלכליות שונות ,לאורח חייהן של קהילות במרחב ,לאיכות החיים ולהשפעות הכלכליות של שימור
110ניהול מערכתי של השימור
