Page 174 - The Third Battalion in_Neat

ַּגם ִמַּדת ִנּוּונֹו ֶׁשל ַהחּוש ַה ְסּפֹו ְר ְט ְס ֶמ ִני‪,‬‬ ‫ ‬
‫ְּכ ָבר ִמְּב ִלי ְל ַדֵּבר ַעל ְׁש ָאר ַהחּו ִשים‪.‬‬ ‫ ‬

‫בקיצור‪ ,‬הבריטים אליבא דאלתרמן‪" ,‬ירדו מן הפסים" לגמרי בפרשת לה‪-‬ספציה‪.‬‬

‫במאי ‪ 1946‬פרסם אלתרמן שיר עז‪-‬ביטוי בשם "הצי שלנו"‪ .‬בניגוד לרוב שיריו‬

‫האקטואליים בזמן ההוא‪ ,‬שפורסמו בעיתון "דבר"‪ ,‬ראה השיר האמור אור בעיתון‬

‫הסתדרות הנוער העובד "במעלה"‪.‬‬

‫השיר הזה נעלם כל השנים מעיניהם הבוחנות של חוקרי אלתרמן ואוהביו‪ ,‬ולא כונס‬

‫בספריו ‪ -‬לא על ידו ולא על‪-‬ידי אחרים‪.‬‬

‫השיר מתחיל במילים אלה‪:‬‬
‫ ‬

‫ֳא ִנּיֹות‪ַ -‬הּגֹו ִלים‪ֳ ,‬א ִנּיֹות‪ָ -‬ה ָר ָעב‬ ‫ ‬

‫ֳא ִנּיֹות ֶה ֳח ִלי ְו ַצ ְל ָמ ֶות‪.‬‬ ‫ ‬

‫ָּכ ֵאלּו ִהָּנן‬ ‫ ‬

‫ֳא ִניֹות ַהְּק ָרב‬ ‫ ‬

‫ֶׁשל ִצֵּינֹו ֶּבן‪ָ -‬ה ַא ְל ָמ ֶות‪.‬‬ ‫ ‬

‫בהמשך השיר בא המשורר חשבון עם שרי ממשלת בריטניה‪ ,‬שהוא רואה אותם‬
‫אחראים למותה של ילדה בת חמש בעת אחת ההפלגות‪ .‬מגיע לילדה זאת אות הצטיינות‬

‫גבוה‪ ,‬סבור המשורר‪:‬‬

‫ֵּת ָע ֵנד ַהֶּמ ַד ְל ָיה ֲע ֵלי ַצָּוא ָרה‬ ‫ ‬
‫אֹו ִנ ְתּ ֹפר ָלּה אֹו ָתה ַלֻּכֶּת ֶנת ‪---‬‬ ‫ ‬
‫ֶמ ְמָׁשלֹות ִנ ְל ֲחמּו ָּבְך‪ַ ,‬י ְל ָּדה ִּגּבֹו ָרה‪,‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ִנ ְל ֲחמּו ְו ָי ְכלּו ָלְך‪ְ ,‬ק ַט ְנ ֹט ֶנת‪.‬‬

‫ְו ַע ְכ ָשו ַמה ּ ֹתא ִבי עֹוד‪ַ :‬ע ְכָׁשו ַמה ִּת ְר ִצי?‬ ‫ ‬
‫ָּכל ִּד ְב ֵרי ַהְּת ִהָּלה ִנ ְת ַרְּפסּו ְונֹוָׁשנּו‪.‬‬ ‫ ‬
‫ ‬
‫ֹלא ִּבַּיְׁשְּת‪ֹ ,‬לא ִּבַּיְׁשְּת ֶאת ָמסֹ ֶרת ַהִּצי‪...‬‬ ‫ ‬
‫הֹוי‪ָ ,‬מ ֹס ֶרת ַי ִּמית ֶׁשָּלנּו‪.‬‬

‫פעם נוספת שאלתרמן בא חשבון עם הצי הבריטי היתה באוגוסט ‪ ,1946‬בשירו‬
‫"הארמדה האחרונה"‪ .‬הוא ִהשווה בין ספינות המלחמה הגדולות והמצוחצחות ל"ארמדה‬
‫[ה]פצועה ולא‪-‬נכנעת… מוכת צמאון… מזוהמה"‪ ,‬אך "נוגהת"‪ .‬הוא הדגיש‪ ,‬כי למרות‬
‫נחיתותה‪ ,‬כביכול‪ ,‬של ארמדת‪-‬המעפילים‪ ,‬לאמיתו של דבר היא "יריב חזק… וראוי‬

‫‪ 172‬ביָם‪ ,‬ביבשה וגם באוויר‬